חקלאות בישראל 2015

החקלאות בישראל בשנת 2015 (מקור: למ"ס)

בשנת 2015 לעומת 2014:

• ערך התפוקה החקלאית[1] עמד על כ-29.5 מיליארד ש"ח, ירידה של 2.1% בהשוואה ל-2014, לעומת עלייה של 2.1% בשנים 2014-2013.
• ערך התפוקה הצמחית ירד ב-6.0% וערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-3.9%.
• ערך התשומה החקלאית[2] עמד על כ-19.6 מיליארד ש"ח, ירידה של 5.1% בהשוואה לשנת 2014, ובניגוד לעלייה של 4.7% ב-2013 ולעלייה של 2.5% ב-2012.
• ערך תוצר היצוא החקלאי ב-2015 עמד על 4.6 מיליארד ש"ח, ירידה של 9.9% בהשוואה ל-2014, בהמשך לירידה של 2.2% ב-2013.
• כמות התפוקה הצמחית ירדה ב-5.7% , בנוסף חלה ירידה של 26.7% בנטיעות החדשות. יצוין כי שנת תשע"ה (2014/15) הייתה שנת שמיטה.
• כמות החלב לבקר ירדה ב-5.8%, לעומת מגמת עלייה מתמשכת של 6.1% ב-2014 ושל 2.0% ב-2013.
• במחירי המים לחקלאות חלה עלייה של 8.4%, בהמשך לעלייה של 5.0% ב-2014 ושל 7.7% ב-2013.

בשנת 2015 ערך התפוקה החקלאית היה כ-29.5 מיליארד ש"ח (גידולים צמחיים - 17.2 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים - 12.3 מיליארד ש"ח) - ירידה של 2.1% בהשוואה לשנת 2014.

התוצר המקומי הגולמי בחקלאות (ערך התפוקה החקלאית פחות התשומה הקנויה כגון: דשנים וחומרי הדברה, כולל הבלאי[3]) עמד על 12.0 מיליארד ש"ח. התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי גולמי בחקלאות ללא הבלאי³) היה 9.9 מיליארד ש"ח, עלייה של 3.4% בהשוואה לשנת 2014, לתוצר הנקי נוסף כ-1.1 מיליארד ש"ח פיצויים ותקבולים נוספים[4] בענף (כגון: פיצויים מביטוח, תמיכות שנת שמיטה, רפורמות בענף ותקבולים אחרים), עלייה של 20.3% לעומת השנה הקודמת.

היתרה לחקלאים, לאחר ניכוי התמורה למשרות שכיר, בשנת 2015 הייתה 5.0 מיליארד ש"ח - עלייה של 5.3% לעומת שנת 2014. בחישוב היתרה לא הופחתו תשלומי הריבית שמשלמים החקלאים עבור פעולות ייצור.

בשנת 2015 ערך התפוקה הכולל ירד ב-2.1%, כתוצאה מירידה של 3.0% בכמות התפוקה החקלאית שקוזזה בעלייה של 1.0% במחירי התפוקות. במקביל, ערך התפוקה הצמחית ירד ב-6.0%, ואילו ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-3.9%.

הרכב התפוקה החקלאית נותר דומה לשנים קודמות ועמד על 58% גידולים צמחיים (המורכבים בעיקר מענפי הירקות, תפו"א ומקשה ומטעים, ללא פרי הדר) ו-42% בעלי חיים ותוצרתם (המורכבים בעיקר מבקר, צאן ועופות).

שנת תשע"ה הייתה שנת שמיטה ולפיכך, כמות התוצרת הצמחית ירדה ב5.7%, הירידות העיקריות היו:ירידה של כ-26.5% בכמות עגבניות השרי, ירידה של 15.7% בכמות השחת המספוא והקש וירידה של 9.4% בכמות תות השדה. לעומת זאת, חלה עלייה של 27.4% בכמות הבטטות ועלייה של 9.4% בכמות הבצל היבש. בנטיעות החדשות חלה ירידה משמעותית בנטיעות ענבי מאכל צעירים (58.5%) ובנטיעות הזית (49.8%).

בתפוקת בעלי החיים, חלה עלייה של כ-29.1% בכמות ההודים, עלייה של 8.7% בכמות הבקר לשחיטה, לעומת זאת כמות חלב הבקר ירדה ב-5.8% וכמות חלב הכבשים ירדה ב-13.8%. כמות ביצי המאכל נותרה ללא שינוי, אך במחירן חלה ירידה בשיעור של 3.9%.

בכמות היצוא החקלאי חלה ירידה של 11.5%. בכמות יצוא הפלפל חלה ירידה של 27.8%, בכמות יצוא הזרעים חלה ירידה של 23.5%, ביצוא תפוחי אדמה חלה ירידה של 16.8%, ביצוא המנגו חלה ירידה בכמות של 15.5%. לעומת זאת, בכמות יצוא הקליפים חלה עלייה של 15.4%.

מכלל ערך הייצור החקלאי 38% נמכרו לשוק המקומי, 37% - לתעשייה, 16% - ליצוא ו-9% סופקו לתוצרת ביניים. בגידולים הצמחיים 56% מערך התפוקה נמכרו לשוק המקומי, 27% - ליצוא, 11% - לתוצרת ביניים ו-6% סופקו לתעשייה. בענף בעלי החיים 80% מערך התוצרת הופנו לתעשייה, 11% - לשוק המקומי, 8% - לתוצרת ביניים וכ-1% - ליצוא.

בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי חלה ירידה של כ-2.3%. בכמות התפוקה לשוק המקומי חלה ירידה של 2.8%, ומחירי התפוקה החקלאית לשוק המקומי נותרו כמעט ללא שינוי.

לוח א - שינויים בתפוקה החקלאית ובמחיר, כל שנה לעומת קודמתה (אחוזים), לפי יעדים

הרכב ערך התשומה הקנויה ב-2015 נותר דומה לשנים קודמות, והרכיב העיקרי היה המספוא שהיה כ-37% מהתשומות החקלאיות ואחריו דורגו שונות (ביטוח, ארגון, שירותים וטרינריים, הנה"ח ועוד) - 15% מסך התשומה הקנויה.

במחירי התשומה הקנויה בחקלאות חלה ירידה של 3.5%, והירידה העיקרית הייתה בדלק, שמנים חשמל (18.9%). במחירי המספוא חלה ירידה של 7.0%. לעומת זאת, חלו עליות במחירי המים (8.4%), במחיר חומרי הריבוי (7.3%) ובמחירי חלפים ותיקונים (3.5%).

כמות החלפים והתיקונים שסופקה לחקלאות עלתה ב-12.4%. לעומת זאת, כמות חומרי ההדברה ירדה ב-10.2%, כמות ההובלה השכורה ירדה ב-6.5%, כמות המספוא ירדה ב-2.5% וכמות המים שסופקה לחקלאות ירדה ב-2.3%.

הגדרות והסברים

תפוקה חקלאית: תוצרת חקלאית (ליעדי שיווק מקומי, יצוא ותעשייה, וכן עודפים) שיוצרה במשך השנה (החקלאית או הקלנדרית), כולל תוצרת ששווקה לאחר תום אותה שנה. התפוקה החקלאית כוללת: תוצרת משווקת, צריכה עצמית במשק, שינוי באינוונטר חי, תוצרת ביניים והשקעות במטעים צעירים ובייעור.

תקופת ההתייחסות: שנה קלנדרית, למעט הדרים שנתוניהם נאספים על פי שנה חקלאית (אוקטובר-ספטמבר).

צריכה מקומית: תוצרת חקלאית שהופנתה לצריכה ישירה של האוכלוסייה בישראל; כולל תוצרת הנצרכת בידי בעל המשק ומשפחתו ("צריכה עצמית").

תעשייה מקומית: תוצרת המסופקת לתעשייה, לרבות תוצרת המיוצאת לאחר עיבוד תעשייתי.

יצוא חקלאי: תוצרת חקלאית טרייה המיוצאת למעשה באותה שנה. היצוא אינו כולל מכירות לאזור יהודה והשומרון וחבל עזה.

תוצרת ביניים: סחורות ושירותים חקלאיים המשמשים כתשומות בתהליך הייצור החקלאי, לא כולל שימוש בנכסים קבועים (פחת), לדוגמה שעורה המשמשת להזנת בעלי חיים. המידע על תוצרת זו כולל נתונים של השמדת תוצרת חקלאית, של שינוי באינוונטר חי ושל מכירות לאזור יהודה והשומרון וחבל עזה.

תפוקת בעלי חיים לבשר: הנתונים במשקל חי. נתוני השחיטות בבתי המטבחיים מתקבלים מהשירותים הווטרינריים.

תשומה: סך כל החומרים והשירותים מענפים אחרים בישראל ומיבוא שנרכשו בידי החקלאים (התשומה הקנויה), תוצרת הביניים והפחת במחירי חידוש. ערך התשומה כולל את הבלאי ואינו כולל תמורה למשרות שכיר.

ההכנסה שמקורה בחקלאות: הכנסתם של גורמי הייצור "הראשוניים" (עבודה והון) המועסקים בחקלאות. ההכנסה נאמדת על ידי הפחתת ערך התשומה מהערך של התפוקה החקלאית ושל הפיצויים והתקבולים הנוספים לענף.

האומדנים המופיעים כאן של ההכנסה שמקורה בחקלאות שונים מאלה המופיעים בפרסומי חשבונאות לאומית, שבהם נוספות ההכנסות ממוסדות שלא למטרות רווח המגיעות לענף החקלאות.

פיצויים ותקבולים נוספים לענף: כלל ההעברות לענף (פרט לסובסידיות ליחידת תוצרת), כולל פיצויים מחברות הביטוח (כגון נזקי טבע), פיצויי בצורת, פיצויים עבור קיצוץ במים, השלמת שכר ותקבולים אחרים לענף (כגון הדברת מזיקים, פיצויים בגין מחלות ושנת שמיטה, סיוע בגין נזקי טבע). תקבולים אלו מתייחסים לשנה שבה הועברו לחקלאים.

תמורה למשרות שכיר (מונח קודם: "תמורה לעבודת שכירים"): סך ההוצאה לשכר ומשכורת והוצאות נלוות לשכר ומשכורת. אינה כוללת זקיפת שכר לעבודת בעלי המשקים. התמורה מבוססת על סדרות השכר כפי שמתקבלות מסיכומים של דיווחי המעבידים למוסד לביטוח לאומי, כולל שכר העובדים אשר משולם באמצעות מינהל התשלומים של שירות התעסוקה, וכן תוספות של תנאים סוציאליים שהמעבידים משלמים.

מלאי הון: כולל הון יציר מוחשי ולא מוחשי (תכנה); דהיינו, לא כלולים בו נכסי הון לא יציר ונכסים כספיים. כמו כן, לא כלולים בו מלאי חומרי גלם, מוצרים מוגמרים ומוצרים בתהליך.

מלאי ההון במשק החקלאי: ערך כולל של הנכסים הפיזיים הקבועים המשמשים לייצור תוצרת חקלאית: מטעים, בעלי חיים, ציוד ומכונות חקלאיות, מבנים חקלאיים, רשת השקיה, חממות, ברכות דגים ומפעלי ניקוז. משנת 1970 נכללת גם הכשרת קרקע לחקלאות. מלאי ההון אינו כולל את ערך הנכסים: קרקע,יערות, מפעלי מים, מבני מגורים, כבישים, רשתות חשמל וכד'. כמו כן, לא נכלל ערך הנכסים בענף הדיג ואף לא ערך מטוסי ריסוס.

מלאי ההון מחושב לפי שיטת "המלאי המתמיד". לפי שיטה זו כוללים במלאי ההון של שנה מסוימת את סכום ההשקעות הגולמיות שבוצעו עבור נכסים שבשל "אורך חייהם" עדיין מנכים עבורם פחת.

מדדי המחירים המשמשים לניכוי ההשקעות השנתיות שבאמצעותן מחשבים את מלאי ההון, הם מדדי מחירים ספציפיים לכל סוג נכס.

מלאי הון גולמי: מלאי הנכסים הקבועים מהשקעות בעבר שחייהם הכלכליים טרם תמו, מוערך מחדש במחירי קונה של התקופה השוטפת.

מלאי הון נקי: סך כל הערך המופחת של כל הנכסים הקבועים שעדיין בשימוש (בניכוי הבלאי המצטבר על נכסים אלו).

מים: הנתונים מתקבלים מרשות המים המכינה סיכומים סטטיסטיים מדוחות חודשיים.