כניסה לחברים רשומים |
מצוק איתן אל המערכה הבאה - מבוא |
||||||
דר' דב תמרי, תא"ל מיל. | ||||||
מ"צוק איתן" אל המערכה הבאה - מבוא ד"ר דב תמרי, תא"ל מיל' מבוא המערכה "צוק איתן" הייתה אחת מתוך רצף מערכות מתמשך מול הישות הפלסטינית בכלל ומול ארגון החמאס השולט ברצועת. ישנה טענה כי רק כעבור זמן אפשר להעריך תוצאות מערכה כזו בראיה היסטורית, עניין שיהיה ראוי לעשותו. אולם הסתכלות ובחינה מידית מתחייבת משום שהמציאות שאחרי המערכה אינה זו שהייתה לפניה. שני הצדדים בוחנים את התוצאות המידיות ופועלים להוציא מהן את הדרוש להם. שאלה נצחית היא, איך בוחנים את תוצאות המלחמה ו/או המערכה? תוצאות מלחמה נמדדות בשלושה מרחבי הבנה: הראשון – התוצאות הפיזיות של המלחמה. כמה שטח נתפש או כמה אבד. כמה בני אדם נהרגו ונפצעו. מה היה הנזק וההפסד הכלכלי וכו'. את חשבון הרווח וההפסד הזה אפשר לעשות מיד עם תום הקרבות. אלה הערכות בעלות תוכן פיזי. אליהן אפשר להוסיף גם את התרוממות הרוח, או זעזוע, בקרב הציבור אשר המערכה או המלחמה השפיעו על תחושתו. מרחב ההבנה השני – מה היו התוצאות הפוליטיות של המלחמה, בעולם בו אנו נמצאים ופועלים ובמציאות הפוליטית הפנימית שלנו. את התוצאות האלה אי אפשר לראות, בקושי לחזות, מיד עם סיום המלחמה. לעיתים רק כעבור זמן הנמדד בשנים. השלישי – מה הן ההשפעות המאוחרות של המלחמה על תודעת הפרט והחברה, אלה המעצבות את התנהגותנו, את האתוס הלאומי והחברתי ואת המציאות לעתיד. לעיתים, אלה נותרות עמנו כשנות דור ויותר. עד היום לא הורדנו את הקיט-בג של מלחמת יוה"כ מעל גבנו, למרות שהשינויים מאז בישראל ובמרחב היו עצומים. מלחמה, כל מלחמה, היא תופעה חברתית. כל משבר שעניינו ביטחון, מלחמה או מערכה היא תופעה העלולה לחזור על עצמה, או לחילופין אפשר ובגללה תחול תפנית למציאות אחרת, חדשה. לכן הדיון אודותיה מתחייב כמעט מיד, שכן הדיון הוא למידה וזה לב החשיבה והעשייה בין המערכה לזו שתבוא בעתיד. בני אדם חושבים במושגים ולא במונחים. מושגים (Concepts) הם מכלול הידע של כל אחד מאתנו ומהווה את הבסיס לחשיבתנו. הבעיה מתעוררת כאשר המציאות משתנה, אם בגללנו ואם בגלל אחרים, אבל לא המושגים. כך אנו נעשים לא רלוונטיים. במהלך המערכה "צוק איתן" כיכבו מושגים, במיוחד בתקשורת, בהנחה שזו מבטאת את הידע הכללי בציבור ורשימה חלקית להלן: "ניצחון", "הרתעה", "הכרעה", "מטרות המלחמה", "הסרת האיום", "צריבת תודעה", "סמלים צורבי תודעה", "עמידת העורף האזרחי", "איך מסיימים מלחמה/מערכה", "התשה", "האם הופתענו", "תקשורת חודרנית המעצבת מציאות", "יחסי מדינאים – חיילים בזמן המערכה", "לא מדברים עם ארגון טרור", "מידתיות בפגיעה באזרחי האויב", "מבצע, או מלחמה", "יכולת המחץ מול יכולת העמידה" וכנראה שיש עוד. אף אחד מהמושגים הללו אינו חדש. אבל ההקשר (Context) יוצר מהות חדשה בהמשגה הישנה. מי מהמושגים הללו, כתפיסה, תרם להבנת המערכה ולניהולה הצבאי והחברתי? אלה מושגים התבררו כלא רלוונטיים יותר? מה השתנה? האם אנו מצליחים להבחין במציאות המשנה מושגים? אלה נושאים ראויים לדיון עכשווי. אין בכך כדי לפסול או לייתר הערכה היסטורית בבוא העת, אולי כעבור שנים. היריעה קצרה מדיון על שפע המושגים המבטאים את הידע של ישויות הביטחון, של הצבא, של הציבור, של הפרט והכלל. רק כמה מהם בחרתי לדיון. בגלל אורך הדברים והרצון של הקוראים לקיצור, חילקנו את הדברים לארבע רשימות: |
||||||
|
||||||