כיצד מתחילה שאיש לא רוצה בה - מאמר של אל"מ עמית סער, בוגר מב"ל

כדאי להתרגל למרחב חדש – "המרחב הסגול". זו המסקנה המעשית המתבקשת מקריאת מחקרו של אל"מ סער, קצין מודיעין בכיר, בוגר מב"ל, אשר ניתח תרחישי הסלמה אפשריים ובפרט את מקרה הבוחן של מבצע "צוק איתן".

חלק ניכר של העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים אינם מתנהלים בין שתי מדינות עם צבאות סדירים, אלא בין מדינה בעלת צבא סדיר ובין ישות לא מדינתית בעלת יכולות צבאיות היברידיות המשלבות לוחמת גרילה, פעילות טרור ולעתים יכולות מדינתיות. הא-סימטריה אינה נובעת רק מהבדלים בגודלו של הכוח הצבאי אלא מתייחסת גם לרכיבים תרבותיים, מבניים, תפקודיים ותפיסתיים. המאפיינים של העימותים הללו הם לחימה בסביבת אזרחים, קצב השתנות גבוה, המרכזיות של ממד התודעה, הרגישות לנפגעים, התארכות משך הלחימה והקושי להכריע.

באשר למקרה הבוחן של "צוק איתן" לומד אל"מ סער כי על אף שחמאס ספגה מכות קשות מ-1987 עד 2007התנועה שרדה. העליונות של ישראל במודיעין ובאש היתה ברורה וגם חוסר היכולת של חמאס להסב נזק משמעותי לתמרון. מנגד הצליחה חמאס להמשיך בירי רקטי עד סוף המערכה למרות הנוכחות הישראלית בשטח הרצועה.

במחקר הומחש הקושי להתריע על הסלמה לא מתוכננת. גורמי מודיעין רגילים לחשוב על האויב ("האדום") והמפקד חושב על כוחותינו ("הכחול"). במציאות של הסלמה צריך להתנהל במרחב "הסגול" שבו צריכים להוסיף יכולות להתמודד עם הטיות קוגניטיביות, אישיות וארגוניות. המודיעין חייב לשקלל בהערכות מגוון רב של משתנים, כולל ההתנהלות של הצד הישראלי, המשפיעה באופן משמעותי על הדינמיקה. המחקר נערך ופורסם במסגרת המכללה לביטחון לאומי. החידוש במחקר זה הוא בניתוח הדינמיקה של ההסלמה בשני עימותים בשתי זירות – מלחמת לבנון השנייה ומבצע "צוק איתן".

הדפסשלח לחבר
לוח אירועים
כתובת למשלוח מאמרים למערכת הצעות או הערות
BogMabal.Editor@gmail.com המערכת אינה מתחייבת לפרסם או להשיב לכל פנייה
רקפות
עבור לתוכן העמוד