חוק הלאום בדיון משותף ראשון למב"ל ולבוגריה 11.11.18

דיון משותף ראשון לעמותת בוגרי מב"ל  ולמחזור הנוכחי של משתתפי מב"ל (מחזור מ"ו), התקיים ביום 11.11.2018 בבסיס המכללות. נושא הדיון היה - חוק יסוד: ישראל- מדינת העם היהודי (המכונה בציבור כ-חוק הלאום) והביטחון הלאומי.

ההתכנסות נפתחה בדברי ברכה של אלוף אמיר ברעם מפקד המכללות הצבאיות,  על עצם קיומו של המפגש במתכונת המשותפת. האלוף סקר את פעילותן של המכללות הצבאיות ויעודן להכשרת הסגל הפיקודי בצה"ל על פי חלוקה לרמות- טקטית, אופרטיבית ואסטרטגית. רואה חשיבות בקיום הדיון בנושא חוק היסוד הנוגע בסוגיות המשפיעות על הלכידות החברתית ומכאן שמשיק לסוגיות של הביטחון הלאומי.

הרצאתו של ראש המוסד לשעבר מר תמיר פרדו

כאשר לפני 71 שנה (כ"ט בנובמבר 1947), התקבלה באו"ם תכנית החלוקה לשתי מדינות בשטח ארץ ישראל, תוך אימוץ ההחלטה ע"י הנהגת הישוב ודחיית הפיתרון ע"י הערבים, ראתה ההנהגה תמונת מצב מאורגנת על פיה יחיו בשטח המדינה היהודית כ 600,000 יהודים  וכ 400,00 ערבים. נקודת מוצא זו חייבה בחינה אתגרית של העתיד שמצאה ביטויה בשרטוט תמונה מדהימה ע"י האבות המייסדים בדמות מגילת העצמאות שהגדירה את קווי היסוד של המדינה בין היתר כדלקמן:

"... מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות;

תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות..."

האמור במגילת העצמאות היה אמור למצוא ביטויו כפרק היסוד של החוקה שתחוקק בעתיד.

תוצאות מלחמת העצמאות שפרו את מצבה של המדינה בהיבט היחס המספרי שבין היהודים לערבים, אולם גבולותיה של המדינה כיום אינם מוגדרים (להוציא ירושלים ורמה"ג).

אולם מחוק היסוד: ישראל - מדינת העם היהודי, שאושר ב 26.7.2018, נעלמה הנוסחה המבריקה של האבות המייסדים שהובאה לעיל בכל הקשור לעניין שוויון זכויות לכל אזרחיה. האוכלוסיה שאיננה יהודית והמהווה כ 20% מאזרחי המדינה לא קיימת בחוק היסוד החדש. כך גם בניגוד לאמור במגילת העצמאות, פיתוח הארץ מוזכר אך ורק בהקשר היהודי. חוק היסוד יוצר מצב בו למיעוטים אין תחושת שייכות למדינה, והדבר פוגע בלכידות החברתית. עוצמתה של המדינה נשענת על הלכידות החברתית המהווה אבן יסוד בביטחון הלאומי ותפקידה של ההנהגה להביא את כל חלקי החברה לשוויון ושותפות.

מדינת ישראל תישאר מדינה יהודית רק אם יהיה בה רוב יהודי, ואם ישתנה המאזן הדמוגרפי, אין חוק שיכול לשנות את המציאות.

הטענה שנשמעת כי סוגיות השוויון נמצאת בחוקי יסוד אחרים איננה פוטרת מן הצורך בהגדרה ברורה בחוק הלאום כי שוויון הזכויות הינו לכל. אימוץ הציטוט הנ"ל מתוך מגילת העצמאות אל תוך חוק הלאום, היה מסדיר את כלל הסוגיות ללא הקשר פוליטי ותפיסות חברתיות.

החוק החדש מהווה פגיעה בציבור הלא יהודי במדינה ופוגע באופן בולט בציבור הדרוזי המהווה חלק אינטגרלי מהמדינה וממערכת הביטחון.

לדעתו יש לבטל את החוק או להביא לשינויו.

 הרצאתה של פרופ' רות גביזון כלת פרס ישראל למשפט

בשנת 2013 מונתה פרופ' גביזון ע"י שרת המשפטים דאז, ח"כ ציפי לבני, להתמודד עם סוגיות שעלו בהצעת חוק הלאום. מסקנתה הייתה שזהו חוק שאיננו מטיב עם מדינת ישראל וכי אין צורך לטפל בסוגיות הזהות של המדינה באמצעות חוק יסוד.

כל חברה יכולה להיות חזקה אם היא יודעת "מי היא", "לאן היא הולכת" ו"על מה היא נאבקת".

חלקו הגדול של מסמך  הכרזת העצמאות עוסק בהיותה של ישראל מדינה יהודית תוך סקירה היסטורית של מקורות הלגיטימציה של העם היהודי למדינה ריבונית. זו הינה מטרת הצהרת העצמאות. המגילה גם קוראת לערבים להשתתף בבניין המדינה החדשה.

 החזון של מגילת הצמאות נשען על שלוש רגליים: "אני מכונן", "שוויון", "דמוקרטיה".

המלצתה של פרופ' גביזון לאי חקיקת החוק נסמכה על כך שהצעת חוק הלאום נשענה רק על רגל אחת – כינונה של מדינה יהודית, מבלי לקחת בחשבון את שתי הרגליים הנוספות – השוויון והדמוקרטיה.

הסיבה שעד היום לא נחקקה חוקה למדינת ישראל  נעוצה בין היתר בעובדה שחילוקי הדעות במגוון סוגיות בחברה הישראלית של דת ולאום קשות לפתרון, ועל כן נמנעו מקיבוע משפטי למחלוקות אלה. הנטייה הייתה לקבל את המודל האנגלי בו המדינה מתנהלת ללא חוקה.

יש  הטוענים  שמגילת העצמאות איננה מסמך משפטי מחייב, ולכן ניסוחיה והעקרונות שהתוותה מאפשרים לדעות ולציבורים שונים לשכון יחד.

אלא שבשנת 1992 מצליחה הכנסת להעביר שני חוקי - יסוד­. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שהפרשנות המשפטית ראתה בהם מהפכה חוקתית במסגרתה התאפשר ביטול חוקי הכנסת. הימין הפוליטי חשש שהמהפכה החוקתית שוחקת את עקרונות מגילת העצמאות, ומכאן נולד חוק יסוד הלאום מתוך רצון להביא לאיזון מול מגמת בתי המשפט הנ"ל.

פרופ' גביזון סבורה שלא ניתן לבצע איזון של הערכים המדוברים ע"י חוק יסוד מבלי שקיימת חוקה מלאה. חוק הלאום החדש מהווה פגיעה בלכידות החברתית. המדינה אמורה להיות אחראית לרווחת כל תושביה, לדאוג סולידריות בקרב הרוב היהודי בה, ולדאוג לסולידריות של העם היהודי עם המדינה; לא כל הסוגיות האלה נכללות בחוק החדש.

כאשר נחקקו חוקי היסוד בשנת 1992, קמה זעקה של המנהיגות הערבית במדינה וחלק מהציבור היהודי, בטענה שיש סתירה בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית והיותה במקביל מדינה דמוקרטית.

הבעיה עם חוק הלאום הינה במה שחסר בו, אבל המטרה של ישראל הינה להיות מדינת העם היהודי תוך שמירה על זכויות כלל תושביה. קיים רוב קואליציוני שהצליח לחוקק את החוק, אבל מתקיים רוב ציוני שלא יכול להביא לידי ביטוי את הרצון הקולקטיבי של חזון המדינה הרצויה. מדינה הנלחמת על קיומה חייבת חזון שכן מדינה ללא חזון לא תשרוד.

יחד עם זאת סבורה פרופ' גביזון שלא נכון יהיה לבטל את חוק הלאום שנחקק ע"י הכנסת למרות שחקיקתו מהווה תקלה, ובאותה מידה לא נכון יהיה לבטלו ע"י ביהמ"ש העליון. סוברת כי ביהמ"ש יעדיף לא לעסוק בשאלה זו כלל ומקווה שלא יקבל הכרעה בנושא רגיש זה.

אלוף במיל. גרשון הכהן – לשעבר מפקד המכללות

סובר שאין צורך בחוקה למדינת ישראל. אין למסמר דבר בהקשר זה ויש להשאיר הכל פתוח.

נסמך על דברי בן גוריון כי אין להעלות על הדעת מדינה שאין בה שוויון לערבים. תפקידה של מדינת ישראל היא מעבר להעלאת יהודים והשרשתם במולדת, זו מדינה שאמורה להקרין מערכיה כלפי העולם.

לדעתו הדרך הנכונה לטפל בסוגיות שמציף הוויכוח על חוק הלאום היא ב"פשרה מפא"יניקית" – כלומר לעקוף בעיות ולחפש פשרות ועל כן אסור למסמר סוגיות שבמחלוקת בדרך משפטית היות והדמוקרטיה של החיים חזקה יותר.

הערה

תשובות לשאלות מהקהל נכללו בדברי המרצים.

הערת אחד מבוגרי מב"ל הייתה בהקשר להיעדר מרצה בפורום המצדד בחוק הלאום על מנת לקבל הרחבה והעמקה גם מזווית אחרת.

תא"ל מיל. אפרים לפיד – יו"ר העמותה

הודה למשתתפי הדיון וקיום הפורום המשותף לראשונה בין משתתפי מב"ל ולעמותה.

הדגיש את חשיבות נושא הדיון בסוגיה טעונה בפריזמה החריגה של הביטחון הלאומי והמשמעויות הנגזרות. הכל מסכימים שבחוק הלאום קיימים חורים וכיצד יתוקנו זו שאלה המונחת על הכף. בפועל כעת לא ניכר שהחברה הישראלית שינתה את התנהגותה כתוצאה מחקיקת החוק.

 רשם: יוסי כץ (מחזור כ"ו)