איל בן ראובן: יש לעדכן ולמסד את תפיסת הבטחון הלאומי

שיחה עם אלוף מיל. איל בן ראובן

משוחח: אורן טוקטלי, עורך האתר

ערב ראש השנה תשע"ה ספטמבר 2014

אלוף מיל. איל בן ראובן, הינו בן בית באתר הזה של עמותת בוגרי מב"ל. איל היה מפקד המכללות בשנים 2004-2006, פעל לחידוש פעולתה של העמותה ומאז 2009 הוא משמש כיושב הראש שלה. בצה"ל שימש מפקד הגיס, ראש מטה זרוע היבשה, מפקד אוגדות סדיר ומילואים ובמלחמת לבנון השנייה היה סגן מפקד פיקוד הצפון. תפקיד זה הוא ממלא גם כיום במילואים, בצד היותו ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית.

אך טבעי שבתום 'צוק איתן' ביקשנו לשמוע את דעתו של אייל.

שאלה: שלום איל, בעקבות 'צוק איתן' העלינו לאתר העמותה מאמר חדש של אלוף מיל. איציק בן ישראל שנושאו עדכון תפיסת הבטחון של ישראל. גם אתה התבטאת בנושא הזה לאחרונה בראיונות ברדיו ובטלוויזיה. מה דעתך על כך? האם עכשיו הזמן לקיים דיון תיאורטי על תפיסת הביטחון של ישראל?

תשובה: המאמר של איציק מצוין, מראה שהייתה לנו תפיסת בטחון מדהימה ברלוונטיות שלה, שנוצרה ועוצבה על ידי מנהיגי העבר ז'בוטינסקי ובן גוריון. תפיסה זו היתה תקפה עד שנות ה 80 אך המציאות השתנתה ותפיסת הבטחון שנוסחה מזמן כבר אינה תקפה עוד. חסרה לנו היום תפיסה מגובשת, מוגדרת ואין לנו מסמך רשמי מחייב. תוצריו של דיון ומסמך שכזה כלל אינם תיאורטיים, אלא מאד מעשיים. תפיסת הביטחון צריכה להיגזר מתפיסה מדינית והגדרת האינטרסים הלאומיים וממנה צריך להיגזר בניין הכוח הלאומי. ככל שהמציאות משתנה, וברור שהיא משתנה מאד, צריך לשנות ולהתאים את תפיסת הביטחון. בהיעדר תפיסה מגובשת ומחייבת שמוביל הדרג המדיני, נקבעים דברים בשטח. בפועל הצבא, האמון על עבודת מטה, הוא הדומיננטי ואין מי שמסוגל להתמודד איתו. המועצה לבטחון לאומי אמורה להיות אמונה על נושא זה אבל אינה מתקרבת לכך. עלינו לאמץ את השיטה האמריקאית. שם כל נשיא נדרש מתוקף חוק, להכין ולהציג מסמך בו הוא פורס את תפיסתו, ומכאן ואילך המסמך הזה מנחה ומחייב אותו ואת מימשלו. זה מתחיל בניתוח, בחינת אלטרנטיבות וחשיבה מעמיקה על ההשלכות. אחר כך הדברים מוצגים לציבור ומקבלים את אמונו, ובסופו של תהליך יש דרך מגובשת, ברורה ומחייבת. מזה נגזרת אחר כך הפעולה. אין מדובר בתהליך חד פעמי. גם הדוגמה האמריקאית מחייבת המשך בחינה שוטפת לאור שינויים המתרחשים במהלך הזמן.

שאלה: אתה חושב שהמערכה, או המבצע, או המלחמה, שהסתיימה זה עתה - אגב, מה זה היה? - הייתה נראית אחרת לו היה לנו מסמך כזה של תפיסת ביטחון ?

תשובה: בעיניי 'צוק איתן' היה מלחמה. אנחנו יודעים מה זה מבצע: נכנסים - פועלים - ויוצאים. אין הפסקות אש ושוב חידושה, והימשכות ארוכה, ושטחים ניכרים של המדינה מצויים תחת איום אש, ומערכות ההסברה הלאומית נדרשות לפעולה ויש התגייסות מקיר אל קיר של הציבור וגם בדרג הפוליטי, ותקציב המדינה נדרש להשתנות. אלה מאפיינים של מלחמה וכך צריך להתייחס אליה ואל נגזרותיה.

תפיסת ביטחון לאומית אמורה לספק מצפן ברור לאן הולכים וכיצד. ב'צוק איתן' היינו עדים לתהליך של קבלת החלטות שנגזר להערכתי מאופן פעולת היריב ולא מיוזמה הנגזרת מתפיסת בטחון ישראלית ברורה. כך מצאנו ויכוחים מהותיים בין מקבלי ההחלטות ותהליכים תגובתיים ולא יוזמתיים כפי שנדרש. 

שאלה: תן דוגמה לשינויים בזירה המחייבים שינוי בתפיסת הביטחון ובדרך ניהולה של המערכה?

תשובה: אציין שני שינויים מרכזיים: האחד - במלחמות הנערכות בתקופה הנוכחית אנו רואים פחות לחימה בין  מדינות כבעבר, ויותר לחימה של מדינות מול ארגונים. ארגונים אלה, שעיקרם ארגוני טרור, תפסו שהרגישות לאזרחים וקדושת החיים היא הבטן הרכה של הדמוקרטיות. על כן הם מכוונים פגיעתם לאזרחים וגם הופכים את אזרחיהם-הם למגן אנושי. הוסף לשינוי זה את השינוי שהתרחש בזירה הבינלאומית. כבר לא מספיק כבעבר, שמעצמה אחת תעמוד מאחוריך. כאשר הכלכלה גלובלית, והקשרים והאינטרסים חוצי גבולות, לגיטימציה בינלאומית היא אחת מאושיות הביטחון הלאומי. ובעולם התקשורתי של היום המלחמה הינה במידה רבה מלחמה על הסיפור. גם בעיניי הציבור שלך, גם מול היריב, גם מול העולם - וברמות שונות.

האתגר המרכזי צריך להיות מניעת מלחמות. אם נכשלת בשלב המקדמי הזה, ואתה מנהל מלחמה אזי בנתונים המתוארים היעד צריך להיות שתהא זו מלחמה קצרה. צריך להשיג את יעדי המלחמה מהר ככל האפשר, לפני שמתרחבת פגיעה באזרחים ולפני שאמצעי התקשורת הופכים את הפגיעה הזו ללב העניין. אסור להגיע לשלב של 'מיגבלת הכוח' - לנקודה בה הכוח כבר אינו אפקטיבי. זה לא מה שראינו ב'צוק איתן'. נדרשת הפעלת כוח מירבי ומהר וזאת כדי להגיע קרוב ככל האפשר למצב של הכרעה, ובזמן.  מצב של תיקו, או הניתן להצגה כתיקו, נתפס כהישג של הצד השני ומגביר את המוטיבציה שלו לתקוף.

שאלה: ומה באשר למוטיבציה של יריבים בזירות אחרות? איך אתה רואה את השלכותיו של 'צוק איתן' על הזירה הצפונית?

תשובה: יש קשר בין הזירות, וצריך להסתכל אל מעבר לשמי הצפון המתקדרים. אנחנו צריכים להיערך ולהתכונן להתפרצות כזו או אחרת גם בצפון ואנחנו צריכים להתאים את כוחנו ויכולותינו להכרעה מהירה של הטרור הצפוני באשר הוא. עלינו להגיע מהר ככל שניתן ליעדי הליבה דוגמת מפקדים ומנהיגים  תשתיות שיגור, תקשורת וכיו'ב. צריך לפתח מערכות הגנה על האזרחים. בעניין הזה, ראוי לשבח את המלצתה של ועדת מרידור שנתנה דחיפה לפיתוחן וקידומן של מערכות ההגנה. בעיניי הגנה על האזרחים הינה מרכיב חשוב ביותר בליבת האסטרטגיה, אבל חובתנו להמשיך לפתח במקביל גם את יכולות התקיפה של צה"ל, על כלל מרכיביהן - אוויר, ים ובדגש על היבשה. הוצאת האזרחים ממעגל המלחמה צריכה להיות מרכיב מרכזי בתפיסת הבטחון ובדרך הפעלת הכוח ע"י מקבלי ההחלטות. איננו יכולים לקבל כמובן מאליו עזיבת תושבים מאזורים הנושקים למרחבי הלחימה.

שאלה: אחד המרכיבים החשובים בסבב הזה היה הטיפול במנהרות. אלוף מיל. יעקב עמידרור, מי שהיה ראש המל"ל ובעבר גם מפקד מב"ל (לפניך) הודה בהגינותו במהלך המלחמה כי אף שידענו על קיומן של מנהרות במשך שנים, עד 'צוק איתן' ההנהגה לא הבינה או לא הפנימה עד הסוף את המשמעות שלהן. ב'מערכות' התפרסם בשנת 2008 מאמר המבוסס על עבודה של בוגר מב"ל, המנתח את תופעת המנהרות וטוען שהלחימה בממד התת-קרקעי מהותית ודרמטית וכי על צה"ל לבחון מהיסוד את תורת הלחימה שלו. כשקראתי את המאמר הזה התעוררה אצלי שאלה שאני רוצה לשאול אותך כמפקד מב"ל לשעבר: מי מחוץ למב"ל קוראים באופן שיטתי את העבודות של בוגרי מב"ל? האם אין לנו כאן תחת ידינו מאגר חשיבה בלתי רגיל שאינו מנוצל כראוי? ואם אמנם זה המצב, ארשה לעצמי להציע שאנחנו - בוגרי מב"ל - נקים צוות שיקרא את העבודות האלה במטרה לתרום לחשיבה בתחום ובעיקר לזהות תמרורי אזהרה מבעוד מועד.

תשובה: מסכים. אין ספק שבוגרי מב"ל, על מגוון הדיסציפלינות שמהן הם באים הינם בעלי ידע וניסיון ויש כאן פוטנציאל חשוב ומעניין לתרום לתהליכי החשיבה בתחום הכל כך חשוב הזה למדינת ישראל. אינני משוכנע בפתיחות המערכת הבטחונית לשיתוף גורמים שהיום הם מחוץ למערכת, אבל עלינו להיות אופטימיים. אנו מצידנו וודאי נירתם לכך.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות ולברך את בוגרי מב"ל ובני משפחותיהם, את כוחות הבטחון ואת כל עם ישראל בשנה טובה, שנת בריאות והצלחה ושתהא זו שנה שבה נתקדם לעבר הפחתת פוטנציאל האלימות באזורנו.

א"ט: תודה רבה, מצטרף לברכות.

ערב ראש השנה תשע"ה ספטמבר 2014