הסתיים מחזור ל"ט במב"ל

בטקס חגיגי במחנה גלילות סיימו 35 בוגרי מחזור ל"ט של המכללה לביטחון לאומי את שנת הלימודים. 18 מהם אנשי צבא שיחזרו לשרות פעיל, רבים לתפקידי קידום ו-12 אחרים ממשרדי הממשלה השונים. בדרך זו מבטא מוסד זה כי ביטחון לאומי הוא שילוב של מדיניות, ביטחון, כלכלה וחברה. מנסיון המחזורים הרבים בעבר , ההיכרות בין האנשים משפרת מאד גם את עבודת המטה והתאום הממלכתי והבטחוני.
החניכים למדו מקצועות הביטחון הלאומי וגם לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה. בנוסף השתתפו השנה זו הפעם החמישית חמישה קצינים בכירים מצבאות זרים (ארה"ב , גרמניה, ברזיל, הודו ועוד) זו תוספת חשובה לקשר של ישראל עם מדינות ידידותיות.
בטקס הסיום נשאו דברים רוה"מ (מרחוק), שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקד מב"ל אלוף יוסי ביידץ. החניך המצטיין היה אל"מ אשר בן לולו המיועד לתפקיד בכיר במערך השדה. החניך המצטיין הזר הוא קולונל מייקל רוט מצבא גרמניה. נשא דברים בשם חניכי המחזור רועי גלעד ממשרד החוץ.
החניכים מצטרפים ליותר מאלף הבוגרים של המכללה לביטחון לאומי המאוגדים בעמותת בוגרי מב"ל.

 - - - - - - - - - - - - - - - -

תל אביב 26 ביולי 2012

ד באב תשע"ב

דו"ח אישי של אורי רכב, בוגר מחזור ד' מטקס סיום מחזור ל"ט

מחנה גלילות, אמש. ראה"מ ויתר על נוכחות ונשא את ברכתו מרחוק.

[אורי: אם משום הצפיפות היתרה וריבוי הילדים ובני המשפחות שנכחו, ואם משום שחיילי המכללה חילקו ארטיקים מתוך תיבות קרטון כמו בילדותי על שפת הים בתל-אביב – ואולי משום שאני שמרן וחיפשתי בתת-הכרתי חסרונות שנובעים מהחלפת מפקד המכללות – דומה היה עלי שהמצב במכללה לא השתפר. אמנם ראה"מ לא בא ולכן כל המתקנים והמסכים והסיבוכים הנלווים נשארו יתומים, אבל בכל זאת עיכבו אותי השומרים בכניסה ובחיוך מתקתק שאלו אותי:

-      יש כאן מישהו שיזהה אותך?

לא הייתי מוכן לשאלה כזו. את ההזמנה לטכס, שלמזלי, ברוב זהירותי הדפסתי ברגע האחרון, נטלה ממני חיילת בכניסה למחנה, ובמיפגש שקדם לטכס לא ראיתי איש מבני מחזורי. האמת היא, שהם גם לא הוזמנו במישרין. את ההזמנה שלחה לנו עמותת הבוגרים... לבסוף נזכרתי בפרופ' ארנון סופר, מדריך המכללה, שפגשני ואמר שראה את ההזמנה להרצאתי בבר אילן למחרת. השבתי:

-      כן אמנם יש.

-      אז תקרא לו שיזהה אותך.

גם תשובה זו הפתיעה אותי. בהבעה כעוסה במקצת השבתי:

-      לא. בשום אופן לא.

-      אז תעמוד בצד עד שיבוא מישהו שיזהה אותך.

עמדתי בצד כשעשרות אלופי-מישנה וסגני-אלופים ותריסרי בני משפחותיהם חלפו על פני השומרים עד שהגיעה קצינת-ניהול בדרגת רב-סרן ששיחררתני.

באולם, בחלקו המרכזי ספרתי שש שורות ראשונות מהבמה מסומנות כמיועדות לאח"מים ולבוגרים, ובאגפים לסגל המכללה - ונותרו חמש שורות ל"קהל הרחב" (כלומר לשכמותי). רבים ישבו על המדרגות.]

האלוף ביידץ מפקד המכללות פתח את דבריו בהזכירו את מי שנבחר לבנות את המשכן, בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. זה היה אז, אמר, והיום אתם הבוגרים "נבחרתם" להוביל... את המלאכה עטפנו ברוח, והקנינו דעת לא לשם שמיים אלא לשיפור ההחלטות שתקבלו. הוא הודה גם לאלוף גרשון הכהן, קודמו בתפקיד, שנכח בקהל.      

פרופ' בן זאב נשיא אונ' חיפה, ברך, ציין שזה המחזור האחרון שיברך כנשיא. ציין את ההכרח להמשיך וללמוד. ברך את ראש אכא האלוף ברביראי.

הוא סיפר שאוניברסיטת חיפה נבחרה לעמוד בראש קונסורציום אוניברסיטאי שיקים מכון-מחקר לחקר הים התיכון עם הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הגיאולוגי והמכון לחקר האגמים והימים. [אורי: קראתי ב"גלובס" שההחלטה על כך (60 מליון ₪ לשלוש שנים) התקבלה על פי המלצת ות"ת בעקבות דו"ח מיוחד של האקדמיה למדעים, שנכתב  לאחר גילוי הגז... הרהרתי לי שאין כמו האקדמיה לרחרח כסף, ומוטב היה שהגז היה מתגלה בעקבות המחקר מאשר ההיפך]. 

פרופ' בן זאב הוסיף קצת תובנות ממחקרו האישי על פשרות רומנטיות, שמצאתי שלא בדיוק תאמו את הסביבה. הזכיר את אשכול: "אני מתפשר ומתפשר ומתפשר... עד שאני משיג את מבוקשי..." אבל אסור להתפשר על מצוינות.

המשתלם רועי גלעד –גולדשמידט, אזרח, משרד-החוץ, ברך. הוא עומד להתמנות לקונסול ישראל בשיקגו. סיפר שהמכללה ערכה סימולציה בנושא הישראלי-פלשתיני. הרחיב טיפה על הנושא החברתי בתוך קבוצת המשתלמים, איך בתחילת המיפגש צבא-אזרחים התיחסו בחשדנות איש אל רעהו, ובהדרגה התחזק הדבק ועלו ההפריה ההדדית והתובנות. קיבלו "ארגז כלים". המצפן הלאומי-ציוני היה הערך המשותף העליון. המשתלמים מחו"ל (ברזיל, גרמניה, סינגפור, ארה"ב, הודו) "שימשו מראה למבחן עצמי".

ראה"מ בנמין נתניהו ברך מרחוק. מנה חמישה נושאים בטחוניים שעומדים לפנינו:

א.   הגרעין האיראני

ב.    טילים ורקטות המכוונים לישראל במדינות השכנות

ג.    סייבר

ד.    פריצת גבולות

ה.   מאגרי חימוש כבירים הנאגרים סביבנו.

מנה תשובות: ההגנה הכי טובה נגד הגרעין האיראני ונגד הטילים והרקטות היא התקפיות. נהיה מעצמת הסייבר החמישית בעולם. נשלים את הגדר בדרום ומסביב. נדאג שהחמוש הבלתי-קונבנציונלי הסורי לא יפר את מאזן הכוחות.   

שר הביטחון אהוד ברק

"קיבלתם כלים. תחושת השליחות היא המעניקה לנו יתרון. האתגרים שלפני ישראל ומנהיגותה – מורכבים וסבוכים. נדרשות הכרעות קשות וגורליות להבטחת עתיד ואופק. אי יציבות בסביבה. האביב הערבי הפך לקיץ איסלאמי. נוכל לסמוך רק על עצמנו. הצו עכשיו – קשב ודריכות. בורגס הוכיחה אי-יציבות גם בביטחון השוטף. נשיג את השותפים ואת המבצעים. אנו עוקבים אחרי רצח העם הנעשה בסוריה בידי הממשל שם ובידי לא-סדירים מטעמו נוכח שתיקת העולם. לא נרשה העברת חימוש כימי. בשאר איבד את עולמו ותגובת המערכת הבי"ל היא לקח עבורנו.

תורכיה מהווה סיכוי מרכזי לשיווי משקל אזורי. חשוב להחזיר את היחסים לקדמותם. אין לנו ענין בחיכוך. [אורי: כמובן, ככל שידגיש השר אינטרס זה, כן יגברו מאמצי יריבינו לסכל את שאיפתנו]. איראן גרעינית תביא למירוץ חימוש, תורכיה, סעודיה ואף מצרים "החדשה" ילכו בעקבותיה.

חשש מזליגת הגרעין לטרור. איראן תהווה "אינטימידציה" (הפחדה, הרתעה, איום) לשכנותיה. אי אפשר להשלים. התמודדות עם חימוש גרעיני איראני תהיה יותר מסוכנת, יותר מסובכת ויותר יקרה מאשר מניעת היווצרותו. הם נחושים לתעתע בעולם. האחריות המוטלת עלינו אינה מאפשרת להתעלם מהאיום.

עלינו לשמור על היחסים עם ארה"ב "ההדוקים מאי פעם" באחריות ותוך שמירת ריבונותנו. יש הבדלים בינינו. השעונים מתקתקים בקצב שונה. היכולות שונות, האילוצים שונים. אבל ממשלת ישראל נושאת באחריות לעם במדינת ישראל. עלינו למנוע איראן גרעינית.

[אורי: יצא לי לכתוב לאחרונה שאפשר לראות במשפט הזה את הדגש במילה "איראן" (=המשטר) ולא את המילה "הגרעין". יתכן שחיסול המשטר הנוכחי יותר קל מחיסול הגרעין. אילו היה הגרעין בידי שאח פרסי, ההיינו מתנגדים??!!]  

באשר לחוק טל – יש מקום לשינוי עמוק להרחבת הנושאים-בנטל ובתעסוקה הביטחונית, בהידברות ובהבנה. אנשים אחים אנחנו.

[אורי: עדיין לא קל היה לי לראות את הקצין הגרמני, סגן אלוף, עומד דום ומקבל את התעודות בנוכחות בני משפחתו].

אורי רֵכָב

בעבר מהנדס-ראשי למחקר-מערכות, משרד-הביטחון, הנהלת רשות פיתוח אמצעי לחימה