ראיון עם השר מתן וילנאי, השר להגנת העורף ובוגר מב"ל

את השר להגנת העורף מתן וילנאי אין צורך להציג בפורום שלנו. נזכיר רק שאחרי קריירה ארוכה ועשירה של לוחם ומפקד בצה"ל לרבות אלוף פיקוד דרום, ראש אכ"א וסגן הרמטכ"ל, הספיק כבר לכהן כסגן שר הביטחון, כשר המדע, התרבות והספורט, ועתה כשר להגנת העורף.   

פתיח: אדוני השר, אנחנו שמחים לערוך ראיון חגיגי ראשון של האתר של עמותת בוגרי מב"ל, עם שר שהוא עצמו הינו בוגר מב"ל. 

השר: נכון, אחרי פיקוד על חטיבות צנחנים סדיר ומילואים, הגעתי למב"ל בקיץ 1977, כחניך במחזור ה', המחזור הראשון אחרי הפתיחה מחדש של מב"ל. אחרי שנים של עיסוק טכנו-טקטי ופיקוד ברמה נמוכה ובינונית, נפתח בפני במב"ל, בפעם הראשונה עולם שלם גם בראייה של מדינת ישראל פנימה וגם בראייה אסטרטגית של מקומנו בעולם. בלי ספק אני זוכר את מב"ל לטובה. זה היה תענוג לקרוא בצורה מסודרת, להקשיב לאנשים נבונים, להיפגש, לדון בנושאים מרכזיים. כך למשל, כאשר הייתי במב"ל הגיע הנשיא סאדאת לירושלים בלא אתראה מוקדמת, והרמטכ"ל דאז מוטה גור עליו השלום, הודיע שזה תרגיל והטעייה ופתח למלחמה איומה. במציאות של שנים ספורות אחרי מלחמת יום הכיפורים ההתרעה הזו נפלה על אזניים קשובות ובדיון ארוך שערכנו במב"ל רוב אנשי הצבא נטו ליישר עימו קו. אני זוכר שאני ונחיק נבות מהמוסד נותרנו בבדידות מזהרת להגן על התזה של שלום עם מצרים. מב"ל איפשרה חופש דיון וגם מבחינה זו הייתה בית ספר מצוין. התבוננות בדברים בפרספקטיבה של למעלה מ 30 שנה אחרי, מחזקת את דברינו אז. 

היינו חבורה טובה, עם אינטראקציה מצוינת והיו לנו מרצים טובים. אני זוכר למשל קורס של פרופ' יחזקאל דרור, שפקח את עינינו בנושא קבלת החלטות ברמה גבוהה. בעיניי מב"ל זו הכנה מצוינת לתפקידים בכירים במדינה הן בצבא והן בתחומי המימשל האזרחיים. מב"ל זה מוסד חשוב, ובמהלך השנים הצטברו כבר בוגרים רבים. טוב שאלוף (מיל.) איל בן ראובן ואחרים נטלו יוזמה לאגד את קבוצת האנשים החושבים הזו ולהפיח בה רוח חיים. לא צריך לתלות תקוות מרובות שיהיו לכך השפעות מרחיקות לכת על קבלת ההחלטות במדינת ישראל, אבל אני בהחלט רואה בחיוב את המהלך הזה, שמח עליו ומברך את העושים במלאכה הזו ומחזק את ידיהם.  

שאלה: האם אתה רואה מקום שאפשר יהיה להסתייע בקבוצה המיוחדת הזו, שרבים מחבריה כבר לאחר מילוי תפקידים בכירים, אך עדיין מלאי מרץ ורצון לתרום ? 

תשובה: בעבודתי המקצועית חשוב לי מאד, להיעזר במכונים האקדמיים בתחום, ואני אכן עושה זאת. גם העמותה של בוגרי מב"ל יכולה לסייע.  

שאלה: הבה נעבור מהמכללה לבטחון לאומי, להערכת מצב אקטואלית של בטחוננו הלאומי בהתייחס לזירות השונות, ונתחיל ביחסינו עם הרשות הפלסטינית. חודשים התכוננו ל'ספטמבר' והנה מועד זה חלף והמערכה הראשונה מאחורינו. כיצד אתה מעריך את ההתפתחויות הצפויות מכאן ואילך?  

וילנאי: ברמת השטח אנחנו חייבים להיות ערוכים לכל מיני התפתחויות – ונערכנו. כבר היו בעבר מהומות וידענו להתמודד איתן. במישור המדיני אנו עלולים למצוא עצמנו נדחקים לפינה, ולכן עלינו לנקוט בצעדים הדיפלומטיים הראויים. צריך להגיע להבנה. ברור שיהיו פה שתי מדינות לשני העמים. הזמן לא מיטיב עימנו. אבו מאזן היה איש שלום ועכשיו הוא מקצין. החלופות לאבו מאזן עלולות להיות קשות יותר לנו.  

שאלה: ברק אובמה קרא לצדדים לסכסוך להתבונן בו בעיניים של הצד השני. האם זה יכול לקדם אותנו? אתה יכול להיענות לקריאה הזו? מה אתה רואה? מה אפשר להסיק מכך ? 

תשובה: האמריקאים לצערנו לא ממש מבינים, אבל צריך לנסות את זה. גם הפלסטינאים טועים בתימרונים שלהם. גם סאלאם פאייד חושב שהם טועים. 

א. ט. : הזכרת קודם את סאדאת. אתה ודאי זוכר שבשנות ה 70 הראשונות, ישראל הרשמית ליגלגה על אזהרות סאדאת והכרזותיו על שנת הכרעה; זמן מה לאחר מכן, ממש בעת הזו לפני 38 שנים, הופתעה ישראל מכך שמימש את אזהרותיו. מזה כ 3 שנים, מאז התעמת ארדואן עם פרס בדאבוס, הוא הולך צעד צעד ומחריף את התקפותיו על ישראל, אם כי לא רק עליה (קפריסין, סוריה). לאחרונה רמז על פעולה משותפת עם איראן נגד הכורדים בעיראק. האם יכול להיות שנופתע אם במסגרת חתירתו למעמד של המעצמה הדומיננטית באזורנו, יתלקח עימות צבאי בינינו? האם ניתן לשנות את כיוון ההתפתחויות האלה? 

השר וילנאי: בצדק הזכרת את 1973. ידענו אז שצריך לצפות דברים רעים. צריך להבין מה קורה בטורקיה. בראשה עומד מנהיג אותנטי של איסלאם קיצוני. טורקיה עומדת על שתי רגליים – האחת במערב והיא חברה בנאט"ו, אבל השניה במזרח. כשאני הייתי סגן הרמטכ"ל פיתחנו את היחסים עם הטורקים ויחד עם מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי הבאנו להשבחת טנקים ומטוסים שלהם. כך  הבאנו ליצוא של מאות מיליונים וגם הידקנו את היחסים. אבל כיום הטורקים נידחים ע"י המערב וכך נדחקים מזרחה. ושם מחכה להם הבעיה הכורדית. יש שם לחימה שוטפת. המצב מורכב. אני ניהלתי עם צ'חנובר שיחות איתם ואין לי בעיה כישראלי שורשי לכבד אותם. איני רואה כרגע שהולכים למלחמה אבל המתיחות גבוהה וייתכן שתגביר פעולות טרור ושלטון אסלאמי. אנחנו צריכים להפעיל הרבה דיפלומטיה והרבה אסטרטגיה. את המשט השני מנענו בדיפלומטיה. יש לנו עצמה צבאית ועליה נשענת הדיפלומטיה – ותפקידה לפעול כך שלא נצטרך להפעיל את הכוח שיש לנו. 

א. ט. : כשאנחנו מתבוננים היום, ערב ראש השנה תשע"ב מסביבנו, אנחנו רואים ש'האביב הערבי' אינו מיטיב עימנו: השלום עם מצרים ואפילו עם ירדן רופפים מתמיד, טורקיה כבר אמרנו, את איראן, החיזבאללה והחמאס איננו שוכחים, וגם יחסינו עם הרשות הפלסטינית בנקודה קריטית. במצב הזה, נראה שתפקידך כשר להגנת העורף, חשוב מתמיד. ובעניין זה אנחנו שומעים שממשלת ישראל משאירה את ההשקעה ברכישת סוללות כיפת ברזל לאמריקאים, ואפילו מסכות מגן חסרות לחלקים רבים מהציבור, ובין היתר יש טענה לאפלייתם של בעלי זקן שאינם דתיים. האם יש בשורות בפיך? 

השר: אני לא קורא לתחום האחריות שלי 'עורף' כי אם החזית האזרחית. זו חזית חדשה שתמלא תפקיד חשוב במלחמה הבאה וצריך להיערך לאלפי טילים ורקטות שיעופו כאן. לכן אנחנו עושים עבודה יסודית להכנת כל הגורמים הפועלים בתחום. אנחנו איננו משרד מבצע אלא מתאם ומנחה. מי שאחראי על תחום פעילות ברגיעה יהיה אחראי על אותו תחום גם בחירום. אבל צריך להתכונן ולתרגל וכאן אנחנו נכנסים. יחידות הקצה שלנו הן השלטון המקומי ואנחנו יוזמים ועורכים איתם תרגילים. 

מבחינה תקציבית לא קיבלנו עדיין מענה לכל הצרכים אבל יש גם מגבלות בכושר ייצור. יש תכנית רב שנתית שחלקה ממומן ממקורות חיצוניים ואני מאמין שהתכנית תבוצע בשלמותה. תוך מספר שנים יהיו מסכות לכל האוכלוסייה ובכלל זה כל בעלי הזקנים יקבלו מסכות מתאימות עם מפוחים. אורך החיים של המסכות יהיה עשרות שנים. 

א. ט. : בראייתנו הכוללת את החברה הישראלית, עולה השאלה האם וכיצד אתם מתייחסים בעניין זה למגזר הערבי? כיצד אתה שעמדת בעבר בראש ועדת שרים לעניני האזרחים הערבים בישראל מטפל בהם היום?  

וילנאי: הישובים הערבים נערכים כמו כל אחד אחר. יש יחידות חילוץ וערכנו תרגילים ברשויות מקומיות ערביות בגליל, במשולש, באזור ירושלים. כולם מתכוננים ונערכים יחדיו, ואפילו מתאמנים בבסיסי צה"ל. גם נשים. 

שאלה: השר וילנאי, בעבר פעלת גם במישור החברתי, לא רק הבטחוני. מהו האיזון הנכון לדעתך בין צדק חברתי לצרכי הבטחון?  

מתן וילנאי: המחאה שראינו הקיץ אמיתית. יש פעולות רבות שצריך לעשות לקידום הצדק החברתי. לדוגמה אני, באמצעות חוק המילואים שבניתי, העברתי אחרי עופרת יצוקה מיליארד שקלים חדשים מתקציב הביטחון לסייע למילואימניקים.  

אבל לא נכון היום לקצץ בתקציב הביטחון, למרות שזה הכי נוח. תקציב הביטחון מנוהל ביעילות רבה ביותר, למרות שברור שבהיקף כזה גדול תמיד יימצא בזבוז מסוים. אני בתחומי אחריותי סורק במסרק צפוף את כל הפעולות, וכך גם עושים האחרים. 

לקידום הצדק החברתי צריך למצוא מקורות אחרים. 

א. ט. : לסיום, אחרי למעלה מחמש שנים בשבי, קיבלה הממשלה בה אתה חבר החלטה לאשר את שחרורו של החייל גלעד שליט, ושוב - בעסקה מעוררת דילמות ומחלוקת. כיצד אתה רואה את הנושא והשאלות שהוא מעורר?  

השר מתן וילנאי: מדובר בהחלטה קשה, אבל אין לנו ברירה. יש לנו מחויבות עמוקה להחזיר כל חייל חטוף חזרה הביתה. המשפחות צריכות לדעת שנעשה את כל הנדרש. אני לא מכיר מושג כזה 'בכל מחיר'. זה החינוך שקיבלנו בצנחנים וזה מה שהעסקה הזו מיישמת, ואני סומך על צה"ל ומערכת הביטחון שידעו להתמודד עם ההשלכות שיהיו לעסקה בשטח.

אני שמח שהגענו ליום הזה שאביבה ונעם קיבלו את הילד שלהם בחזרה, ואני שמח לראות שגלעד מתחיל לחזור לשגרה.

א. ט. : אני מודה לך אדוני השר, ומאחל לך ולכולנו שנה שבה נראה בקידומם של השלום, הביטחון והצדק החברתי. 

השר וילנאי: שנה טובה לכל בוגרי מב"ל ולכל עם ישראל.